"כל כך רציתי אח קטן עבורי. התפללתי שנים וציפיתי, וכשאמא כרעה ללדת, רצתי לבית החולים… ואז, צעקתי לאמא: נולד לנו מפגר! מאותו יום לא שוחחתי עם אחי הקטן, במשך 14 שנים ".
כך התחיל מופע מרגש ומיוחד, בו עופר- האח הגדול ודקל- האח הקטן, מגוללים יחדיו את הסיפור הפרטי של משפחה מיוחדת- משפחה לילד בעל תסמונת דאון.
תלאות, אתגרים, בכי, קונפליקט, פיוס והשלמה שימשו בעירבוביה שנים רבות, ובסופו של דבר רק חיזקו את המבנה המשפחתי ואת האהבה הגדולה האחד כלפי השני.
יצאנו כלל קהילת אופק, צוות חינוכי, הורים ותלמידים עם תובנות לחיים, מפי דקל, שלימד אותנו כללים חשובים לחיים: מה המחיר של לחיות בכעס על העבר? ( "זו עבריינות"!)
מה זה להיות אדם מאושר ובעיקר הפרכנו סטיגמות על שונות וצרכים מיוחדים.
תודה לגברת Elana Hoffman Dror שכיבדה אותנו בנוכחותה.
תודה להורים המקסימים שהגיעו, התרגשו ולא חששו לשתף ברגשותיהם.
וזיכרו תמיד: "זה שלאדם אין יכולת להשתמש בעיניו לא אומר שאין לו חזון." (סטיבי וונדר)
