"מעבר אל האופק, כל עוד יש בי דופק, אני לא אתייאש, יש מה שיש. חולמים מעבר אל האופק"…
תלמידי אופק הנפלאים!
אנו מסיימים שנת לימודים שונה ומורכבת. שנה שבה עונות השנה ולוח השנה התקיימו בבית הספר כמעט כסדרם, בעוד אנו מצויים בשגרת חירום ובצלה של מלחמה. מתוך המורכבות הזו הצלחנו ביחד לייצר שני מעגלים של התנהלות: במעגל הראשון ביצענו תרגילי ביטחון וירידה למקלטים, חיזקנו את העורף הצבאי במזון, מצרכים ומכתבי עידוד, שרנו שירים ציוניים להעלאת המורל, עידדנו את החברים, את הקהילה ויצאנו מעודדים.
במעגל השני ניסינו והצלחנו לייצר שגרת לימודים עקבית ואיתנה: יצאנו לטיול השנתי המסורתי ולסיורים מקומיים, שכבות ה-ו יצאו לפרויקט השחייה, ביקרנו במוזיאון ישראל, נהנינו מהצגות, הפעלות ומופעים, יצאנו להתנדבויות מגוונות וחגגנו את החגים והמועדים של מעגל השנה. למדנו, שיננו, התנסינו בצורות למידה שונות, נבחנו וצמחנו.
בהרבה הזדמנויות זכיתי לשמוע מכם שבית הספר נותן לכם תחושה שיהיה בסדר ושננצח. ועם המסר הזה, אני מבקשת שנצא כולנו אל חופשת הקיץ:
כל עוד יש בנו דופק ואהבת חיים, אהבת הארץ ותחושת מחוייבות עצומה כלפיה וכלפי החיים שלנו בה, האופק שלנו כחברה וכיחידים יהיה נקי מעננים, בהיר ומלא תקווה.
מאחלת לכם יקיריי,
חופשת קיץ נפלאה, בה תזכו להפוגה מהלימודים, לרגעי מנוחה, לכיף והנאה.
שימרו על עצמכם וחיזרו אלינו בריאים ושלמים.
קיץ נעים ובטוח, נעמה.